שבירת 'ציר ההתנגדות': מדריך אסטרטגי לקריסת סוריה
אוסף של דוחות וניתוחים מרכזיים שעוסקים בשאלה כיצד קריסת סוריה ונפילת אסד ישפיעו על האינטרסים של ארה"ב וישראל ויעצבו את עתיד האזור
סוריה לאחר אסד - מה הלאה עבור ישראל?
נפילת משטרו של בשאר אל-אסד מסמנת שינוי משמעותי במפת הגיאופוליטית של המזרח התיכון ושינתה באופן משמעותי את הדינמיקה של "ציר ההתנגדות" המורכב מאיראן, סוריה וחיזבאללה. לאחר 54 שנות שלטון משפחת אסד, סוריה ניצבת כעת בפני תקופה של חוסר ודאות עם תרחישים פוטנציאליים הנעים בין פירוק טריטוריאלי להקמת מבנה פוליטי מאוחד. כל תוצאה מציגה אתגרים והזדמנויות ייחודיות עבור ביטחון ישראל ומדיניותה האזורית.
ציר ההתנגדות האיראני במשבר
איראן נשענה על סוריה במשך עשרות שנים כנקודת מפתח בציר ההתנגדות שלה, תוך שימוש במדינה כשער לתמיכה בחיזבאללה ולהפגנת כוח מול ישראל ואינטרסים אמריקניים באזור. נפילת אסד מציבה בפני טהראן את אחד האתגרים הגיאופוליטיים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות ומציעה לישראל ולארצות הברית הזדמנות אסטרטגית לנצל את חולשת איראן.
השפעות מרכזיות על איראן
פגיעה בעומק האסטרטגי: משטרו של אסדהיה גורם קריטי להשפעה האיראנית באזור, כשהוא מספק מסדרון יבשתי לחיזבאללה בלבנון. קריסתו משבשת את הרשת שבנה קאסם סולימאני להגנה על האינטרסים של איראן ולהרחבת השפעתה (“המשמעות של התקיפה באיראן: קריסת חזון סולימאני“, YNET, 26.10.2024).
החלשת חיזבאללה: ללא אסד, חיזבאללה מאבד תמיכה לוגיסטית ואסטרטגית, מה שמקשה על יכולתו לשקם יכולות שנפגעו בתקיפות ישראליות (“העולם הערבי בהלם: זו התוכנית שתחנוק את חיזבאללה“, מעריב, 30.11.2024).
דילמת הגרעין של איראן: מול השפעה אזורית מדוללת ייתכן שאיראן תתאים את האסטרטגיה הגרעינית שלה, אולי על ידי העלאת רמות ההעשרה כדי לחזק את ההרתעה. עם זאת, מהלכים כאלו נושאים סיכון משמעותי במיוחד לאור יכולתה המוכחת של ישראל לפעולה מונעת ושובו של ממשל אמריקני עוין לשאיפות האיראניות (“איראן: שינוי המדיניות הגרעינית שלנו על הפרק, זה תלוי בהחלטת חמינאי“, YNET, 1.11.2024).
רקע: סוריה ומדיניות החוץ של ארה"ב מאז 2011
מאז פרוץ הסכסוך ב-2011, מדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי סוריה מתמקדת בלחימה בטרור, מענה למשברים הומניטריים וניהול השפעתם של שחקנים חיצוניים כמו רוסיה, איראן וטורקיה. אי-היציבות המתמשכת בעקבות נפילת משטר אסד מוסיפה מורכבות נוספת ליעדי ארצות הברית באזור.
יעדי מדיניות מרכזיים של ארה"ב
לחימה בטרור
הכוחות האמריקניים מחזיקים ב-800 חיילים בסוריה במסגרת מבצע "נחישות טבועה" (Operation Inherent Resolve - OIR) במטרה להבטיח את התבוסה המתמשכת של דאעש. כוחות אלו תומכים בכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF) בפעולות נגד דאעש, במיוחד במעצר לוחמי דאעש ובמניעת התחזקותם מחדש (“לאחר המתקפה האיראנית: כך פרוסים הכוחות האמריקניים במזרח התיכון“, ישראל היום, 2.10.2024).
מענה לאיומים אזוריים
איראן: המיליציות הנתמכות על ידי איראן והשימוש שלהן בסוריה לפעולות נגד כוחות ארה"ב ובעלי בריתה ממשיכים להוות דאגה מרכזית. ארה"ב ביצעה תקיפות שמטרתן בלימת המיליציות הפרו-איראניות מעיראק (“נמשך תגבור שלוחי איראן בסוריה; דיווחים על תקיפות של צבא ארה"ב“, N12, 3.12.2024).
טורקיה: הפעולות הצבאיות של טורקיה באזורים שבשליטת הכורדים בסוריה מסבכות את השותפות של ארה"ב עם ה-SDF, אותם טורקיה רואה כקשורים למפלגת הפועלים הכורדית (PKK) אשר הוגדרה כארגון טרור (“ארדואן פתח במבצע נגד הכורדים בסוריה אחרי הפיגוע באיסטנבול: "זמן לנקמה"“, YNET, 20.11.2024).
סיוע הומניטרי וייצוב
ארצות הברית היא התורמת הגדולה ביותר למאמצי הסיוע ההומניטרי בסוריה, עם תרומה של 17.8 מיליארד דולר מאז 2012 במענה על צרכים של מעל 16.7 מיליון סורים הזקוקים לעזרה. הסיוע חוצה-הגבולות נשאר קריטי להגעה לאזורים שבשליטת האופוזיציה (“ארה"ב תעביר לסוריה 593 מיליון דולר: ישמש לטובת סיוע הומניטרי לאזרחים“, YNET, 27.5.2024).
הזדמנויות ואתגרים עבור ישראל
תרחיש 1: יתרונות אסטרטגיים לישראל
היחלשות ההשפעה האיראנית:
קריסת משטרו של אסד מהווה גם עצירת ערוץ הנשק מאיראן לחיזבאלה, מה שעלול להחליש את יכולתה של איראן לספק תמיכה ולחמש את שלוחותיה. לפיכך, יכולתה של איראן להפגין כוח בסוריה נחלשת ופוגעת בלכידות ציר ההתנגדות (”הלחימה בסוריה היא עוד מסמר בארון הקבורה של הציר האיראני” מעריב, 8.12.2024).הזדמנות לחיזוק הגבולות:
עם היחלשות ההשפעה האיראנית ושליטת הממשלה הסורית, ישראל נקטה צעדים להקים אזור חיץ לאורך גבולה הצפוני במטרה למנוע מכוחות עוינים להתבסס בקרבת שטחה. צעד פרואקטיבי זה נועד לשפר את ביטחונה של ישראל ולהרתיע איומים פוטנציאליים (”נפילת שלטון אסד: בין סיכונים להזדמנויות”, INSS 8.12.2024).
תרחיש 2: אתגרים חדשים עבור ישראל
עליית קבוצות קיצוניות:
הוואקום השלטוני שהותיר אסד עלול להוביל לעלייתן של סיעות איסלאמיסטיות כגון "הייאת תחריר א-שאם" (HTS), שנקשרו בעבר לאידיאולוגיות קיצוניות. העצמת קבוצות מסוג זה עלולה להוות איומי ביטחון חדשים לישראל (“האויבים של האויב: אלו המורדים שהנחיתו מכה על הציר האיראני בסוריה”, ישראל היום, 29.11.2024).חוסר יציבות אזורי:
סוריה מפולגת עלולה ליצור אזורים שאינם תחת שליטה בסמוך לגבול הצפוני של ישראל ולהגביר את הסבירות לפעילות קיצונית (”נפילת שלטון אסד: בין סיכונים להזדמנויות” INSS, 8.12.2024).
לקריאה נוספת
סוריה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
מקבץ של מחקרים וניתוחים עדכניים על המתרחש בסוריה, כולל מפת השליטה, האינטרסים של השחקנים הפועלים בה, ומעמדו של המשטר המרכזי מול ישראל ואתגרי הפנים.המלחמה בסוריה עשויה להשפיע על האסטרטגיה הישראלית בעזה ולבנון
מאמר דעה המתאר כיצד המצב המתפתח בסוריה, במיוחד היחלשות השפעת איראן, עשוי להשפיע על האסטרטגיה הישראלית בזירות אחרות כמו עזה ולבנון.מתקפת המורדים בסוריה: תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
המאמר דן במתקפת המורדים האחרונה בסוריה, בוחן האם מדובר בתפנית אסטרטגית או באירוע חולף, ומנתח את המשמעויות עבור ישראל והאזור.המרד בסוריה מעמיד במבחן את ההנהגה הישראלית
המאמר מתאר כיצד מתקפת הפתע של מתנגדי משטר אסד בצפון-מערב סוריה מעמידה במבחן את ההנהגה הישראלית, ומציע בחינה מחודשת של המדיניות הישראלית לאור ההתפתחויות.התחזקות גורמים ג'יהאדיסטיים בקרבת הגבול
השתלטות המורדים, שחלקם מזוהים עם אידיאולוגיות קיצוניות, על אזורים סמוכים לגבול ישראל, מעלה חשש מפני התבססות גורמים עוינים בקרבת הגבול הצפוני.
נפילת אמצעי לחימה מתקדמים לידיים עוינות
קיים חשש כי מערכות נשק, כולל טילים ואולי אף נשק כימי, יפלו לידי המורדים, מה שעלול להוות איום ישיר על ישראל.
ערעור היציבות האזורית
היחלשות משטר אסד עלולה להוביל לאי-יציבות נוספת, שתאפשר לאיראן ולחיזבאללה לנצל את הוואקום להעמקת נוכחותם בסוריה, מה שמגביר את האיום על ישראל.
ה-PLAYBOOK של ICAN מציע חדשות פוליטיות ותובנות מדיניות כדי שחברי רשת הפעולה האזרחית ישראלית-אמריקאית יישארו מעודכנים ומעורבים.